קווי המעבר בכפות הרגליים כבסיס להבנה

קווי המעבר בכפות הרגליים כבסיס להבנה / שמואל זיידל

מאת : שמואל זיידל

סיפור קריאת האישיות בכפות הרגליים הוא כסיפור ההליכה והמהלכים הנעשים באמצעותן.

מאמר זה מתמקד בהבנת אישיות האדם באמצעות הבנת קווי המעבר, ההתמקדות בקווי במעבר מאפשרת ראיה מקיפה המסבירה את ארבעת חלקי כף הרגל, עקב, גשר,כריות המדרך והאצבעות. בין ארבעת חלקי הכף, מצויים קווי המעבר:
- בין העקב לגשר.
- בין הגשר לכריות המדרך.
- ובין כריות המדרך לאצבעות.

 שלושת קווי המעבר שבין ארבעת חלקי כף הרגל מגלמים הבנות הוליסטיות.

למעשה קווי המעבר מכילים בחובם את יחסי השכנות והקרבה שבין זמן העבר הגלום בעקב, זמן ההווה הגלום בגשר, זמן העתיד הגלום בכריות המדרך, והאופק הפתוח הגלום באצבעות.

 על פי סיפור ההליכה והמהלכים שנעשים באמצעות כפות הרגליים, חשוב ביותר לדעת ולהתייחס - מאין אתה בא ולאן אתה הולך.

לכל קוו מעבר יש התייחסות אל חלק הכף שמלפניו ולחלק הכף שמאחוריו.
אלה הם, למעשה, הסיפורים של קווי המעבר.

קוו המעבר שבין העקב לגשר - שבין זמן עבר לבין זמן הווה

במבט על זמן העבר

זו כעין פרידה מהמוכר ומהידוע, הרבה "מחלות ויתור" האדם עובר עם הרבה תחושות של חמלה עצמית. הקושי להשלים עם שכחה מציב דילמה כדי לעבור קדימה ולחצות את קוו המעבר ולהתגבר על פחדים וחששות.

מתוך משא הזיכרונות
ההתרפקות על עבר כבולה בעקבות,
צרור הזיכרונות לעיתים מעיק,
משא הזיכרונות לעיתים כבד הוא,
העכבות בעקבות משהים התקדמות,
לשון "עבר" ו"היה" מפנים מבטם לאחור.

 משני צידי קוו המעבר משתקפות נקודות המגלמות חשש ופחד:
בצד הפנימי משתקפת שלפוחית השתן ואילו בצד החיצוני משתקפת הברך.
שתי נקודות השתקפות אלה "זקוקות" להשפעה אנרגטית מהשתקפות הכליות, כמשולש הפחד.

 במבט על זמן ההווה

זה כאילו לעמוד מול האתגרים שמציבות התוכניות, פעולות ההתחלה מלוות בחששות ופחדים. לעיתים תחילתם של תהליכים מלווים בדילמה, האם זו נקודת הזינוק הנכונה.

התחלות חדשות לעיתים קשות הן,
התחלות חדשות לעיתים בשקיקה הן.
הרגליים כבסיס מבצעות שינויים,
את קוו ההפרדה צולחים כדי להצליח,
לעיתים התחלה חדשה מדודה ובוטחת,
לעיתים היא רוויה בחיל ופחד.

בקוו מעבר זה ממשיכות שתי נקודות השתקפות החשש והפחד, שלפוחית השתן והברך, להוות גורם שיש להתגבר עליו. גורם זה יש בו כדי להפריע בתחילתם של תהליכים. בהמשך אחרי התחלה תוך חששות, לפעמים, ממשיכים לצלוח ולהצליח.

קוו המעבר שבין הגשר לכריות המדרך - שבין זמן הווה לזמן עתיד
במבט על זמן ההווה

זו התבוננות על התהליכים שהתקיימו שהביאו אותנו אל מפתן ההגשמה.

חוף מבטחים הוא סף היבשה,
הגלים נופלים ונשברים על החוף,
המפגש בין השניים מרמז עתיד,
החוף משתוקק שהמים יספגו בו
והמים מעניקים לחוף נתינה,
כי באין מים וחוף אין הגשמה.

משני צידי קוו המעבר ברוחב כף הרגל משתקפות נקודות השתקפות המכילות את הפירוש של "החופש וההגשמה". בצד הפנימי משתקף המעבר בין חוליות הצוואר המאפשרות חופש תנועתי, לבין חוליות בית החזה הכובלות את חופש התנועה.

בצד החיצוני משתקף מפרק הכתף שמשמעותו היא בין תכנון לביצוע.

במבט על זמן העתיד

כאן אנו מצויים על מפתן ההגשמה תוך ראיה קדימה וחיזויי תוצאות.
 
העתיד איננו בגדר הזיה
כשהאופק נחזה, נראית התקווה
משמעותו של אופק היא חזון והגשמה,
כאשר עושים דברים, מתרחשים דברים,
כשעושים דברים משונים מתרחשים דברים משונים.
חיזיון פנימי ותחזית מתחברים בלאן ושם.

 

נקודות השתקפות החופש, הכבילות, התכנון והביצוע שהיו בעכבה נפתחות להגשמה ולאפשרי. חזון גדול, כחזון קטן שרויים בשאיפה.

קוו המעבר שבין כריות המדרך לאצבעות - שבין הגשמה לבין השתוקקות
במבט על הגשמה

ביקום הקרוב יש את היכולת לראות את הדברים בתוך עצמך. הנוף הפתוח שבתוך עצמך הוא אחד מהנופים הנפתחים, מצד אחד, ומצד שני, מהנופים השמורים, משמע, רואים פנימה את הרחוק ורואים פנימה את הקרוב.

הדברים שרואים מקרוב לעיתים רחוקים הם,
הדברים שרואים מרחוק לעיתים קרובים הם,
הנוף הפנימי חודר להתחלות,
הנוף הפנימי חודר לתהליכים,
הנוף הפנימי מתרפק על שקיקה,
ואין טוב מהמבט הבוחן ורואה צלול.
 
הדברים הנסתרים שמצויים בתוכנו ואנו מודעים על היותם שם,נשאים איתנו לכל אשר נצפה בו.

מכאן מבחינים בנוף האופק הבלתי נתפס ונגמר,
הצופן בחובו מראות שראינו, ציפיות שציפינו
ופתח להתחלות חדשות המתחברות אל בסיס היש.
בין אופק הזריחות לבין אופק השקיעות,
שם חבוי המעגל שבין סוף להתחלה,
כאשר סוף חובר להתחלה בכפיפה אחת מתחילים מבראשית.
 
הדברים הסמויים שאנו שרויים בהם הם כדברים הנסתרים שמצויים אי שם מאחורי האופק הפתוח והמצויים עמוק בשאיפתנו אליהם.

הטיפול הרפלקסולוגי הלכה ולמעשה

קווי המעבר, מטבעם לוקחים חלק מרכזי בנושאי הדילמות הגופניות - הרוחניות - והנפשיות.

למעשה קווי המעבר הם במיקוד ( פוקוס ) הטיפול ואליהם מתלווים צמתים ונקודות תורפה סביבתיים החוברים יחד ומגבים זה עם זה ועם קוו המעבר הרלוונטי.

לצמתים ונקודות התורפה יש השלכה סביבתית כל אחד על קוו המעבר אליו הוא סמוך, בין אם למה שקדם לקוו המעבר - מהיכן באים אליו, לבין חאן הפנים מועדות - לאן מתקדמים ממנו.

הצמתים ונקודות התורפה המשתייכים לסביבת קוו המעבר
שבין עבר לבין הווה

- סוגרי שלפוחית השתן
- צוואר הרחם
- מסתם המעי הדק
המעי המעוקל ( הסיגמואיד )
- הברכיים
 
הצמתים ונקודות התורפה המשתייכים לסביבת קוו המעבר
שבין הווה לבין עתיד

- בצד הפנימי של כף הרגל, השתקפות חוליות C7- T1 " בין חופשי לכבול".
- בצד החיצוני של כף הרגל, השתקפות מפרק הכתף " בין תכנון לבין ביצוע".

הצמתים ונקודות התורפה המשתייכים לסביבת קוו המעבר שבין עתיד לאופק הפתוח

צומת הגרון - "בין להביע לבין לחנוק".

הפתרונות הטכניים הם "טיפולי התמקדות" ( פוקוס ) באחד מקווי המעבר תוך כדי כך שביד השנייה מתקיים טיפול בהשתקפות הצמתים, בנקודות התורפה הסביבתיים ובהשתקפות איברים רלוונטיים על פי בחירה.

לסגירה ולהבנה

קווי המעבר פרוסים "כסולם אופקי מוליך",

שרויים בין היה לבין יהיה.

משמעותו של "סולם אופקי מוליך" היא התקדמות שיש בה מטרות ויעדים,

על פיהם מכוון עצמו אדם את מגמת פעמיו ופניו.

כיוון התקדמות על פי סולם זה הוא למעשה סדר טיפולי שמעקב אל האצבעות,

משמע "מבפנים החוצה", לא מן הנמנע שסדר הטיפול יתהפך על פי הצורך,

מהאצבעות אל העקב - "מבחוץ פנימה".
Share by: